#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מדוע אין ללבוש תפילין בשבת ויו""ט. באיזה אופן אין איסור. והאם מותרים בטלטול. <br>ב. מהו להניח תפילין בחו""ה ולברך עליהם."	"א. משום זלזול באות של שבת ומשום ב""ת. ואם אינו מתכוון לשם מצוה דעת הב""ח והגר""א שמותר ולט""ז אסור ובדעת המג""א לא התברר בדבריו אם יש איסור. וכשמונחים בבזיון בשדה מותר ללובשם ולהכניסם.<br>י""א שמותר לצורך גו""מ. וי""א שלא יפלו או יגנבו מותר ובמקום הדחק יש להקל כיון דאיסור טלטולם תלוי באם יש איסור בלבישתם שלא לשם מצוה וכיון שהגר""א מן המקילים לכן יש להקל בשהד""ח.<br>ב. לשו""ע אסור גם בחו""ה דהוי אות בפסח משום מצה וסוכות משום ישיבת סוכה. ורמ""א סובר כמ""ד שחייבים ולא חשיב אות כיון שמותר בעשיית מלאכה. מה""ת. ודעת הגר""א שדיעה זו אין לה מקור בש""ס. ולרמ""א, יש לברך בצינעא מפני המחלוקת כיון שיש שאינם מניחים או אינם מברכים. והאחרונים הסכימו לדעת הט""ז שלא לברך משום סב""ל. וגם יתנה בשעת הנחה שאם אינו חייב בהם אינו מתכוון לשם מצוה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מה הוא הזמן שחייב האבא לקנות תפילין לבנו.	"לדעת שו""ע קטן שיודע לשמור תפיליו בטהרה אביו קונה לו תפילין. לדעת רמ""א פסק כבהע""ט דוקא בן י""ג ויום אחד. וכתב מג""א דעכשיו נוהגים ב' או ג' חודשים קודם.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	מתי נפקעת מצות חינוך למצוות שיש לאבא כלפי בנו.	"בפמ""ג ר""ל דכל זמן שלא ידוע לאביו שהביא ב""ש חייב עדיין במצות חינוך. ובה""ל חולק עליו וסובר דלגבי מצות חינוך שהיא דרבנן סמכינן על חזקה דרבא וכמו שמברכים ברוך שפטרני וכו'.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"בן י""ג שנה ויום אחד והביא ב""ש שעדיין אינו יודע לשמור תפיליו, האם הפטור שלו להניח תפילין הוא משום שהוא אנוס כשאר גדול שאירע לו אונס או שנחשב עדיין לאו בר חיובא."	"לפי מה שביאר הבה""ל דעת העיטור משמע דס""ל דעדיין לא נקרא הגיע זמן החיוב. אבל החולקים על העיטור ס""ל דנקרא בר חיובא אלא דיש לו אונס. (נפ""מ לכאורה אם יכול להוציא גדול בברכת התפילין, דלהעיטור נחשב אינו בר חיובא).
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"מי שאינו יכול להחזיק עצמו בשעת תפילת י""ח או בשעת ק""ש וברכותיה בלא הפחה מה דינו.<br>מי שיכול להחזיק עצמו רק בשעת ק""ש מתי יניח ויברך על התפילין. ומה הדין בכה""ג שיוכל להספיק לחלוץ רק של ראש ולא ש""י האם מותר ללובשם לק""ש."	"תפילה לא יתפלל ק""ש וברכות יאמר בלא תפילין.<br>יניח ויברך אחר ברכת הבוחר בע""י באהבה.<br>לדעת מג""א יניחים אע""פ שלא יספיק לחלוץ ש""י ופמ""ג מפקפק בזה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"אבל שמת לו מת וקברוהו בעוד היום גדול מה דינו היום ומחר לענין תפילין. ומה הדין כשקברוהו רק בלילה.<br>מת לו מת בחו""ה מהו להניח באסרו חג כשמתחיל אבלותו. <br>הגיעו ביום השני חברים לנחמו ולהתפלל עמו שחרית מה דינו לענין תפילין."	"קברו ביום, היום אינו מניח מחר מניח. קברו בלילה אינו מניח למחרת כל היום. בחו""ה מניח באסרו חג כיון שכבר ניחמוהו בחו""ה.<br>פנים חדשות ביום שני לשו""ע מניח והאחרונים כתבו שלא יניח בפניהם אלא שאם הניח לפני שבאו אינו חולצן.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	בחורים או מוזמנים שנסעו מבעוד יום והגיעו לחתונת חבריהם בלילה בשעה שהוא יושב ומיסב באולם, כתוב אם חל עליהם חיוב גמור להתפלל כעת לפני שמסיבים, או אם חל עליהם חיוב מחמת מנהג, או אם פטורים להתפלל כעת. (פרט).	"לדעת רמ""א חייבים וכן היא דעת הגר""א לענין תפילה. ולמג""א המיקל כרש""י לא הפסיד. וברכ""י כתב שנתפשט המנהג כרמ""א.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"כותבי סת""ם וסוחר בסת""ם שיש להם כונה במעשיהם להרויח ממון האם נחשבים עוסקים במצוה ופטורים מן המצוה.י. בא חברו וביקשו לכתוב לו תפילין באיזה מקרה חייב להענות לו אע""פ שיודע שעתיד להפסיד המצוה ובאיזה מקרה לא יענה לו.יא. התחיל במצוה שלא ע""פ דין האם חל עליו הדין עוסק במצוה פטור מ""ה, או דילמא מחויב להפסיק מפני מצוה אחרת כיון שהתחיל שלא כדין."	"ט .אם עיקר כונתם להרויח המג""א סובר דלאו עוסקי במצוה הוו. אם יש להם גם כונה למצוה וגם להרויח מוכיח הבה""ל דנחשב עוסק במצוה. ולגבי כתיבה שהיא גוף המצוה נראה לבה""ל דתמיד הוי עוסק המצוה אף אם אנו יודעים שאלמלא השכר לא היה מתחיל, מ""מ אמרינן שעכשיו שכותב מתכוין למצוה. <br>אם ביקשו לפני שהגיע זמן חיוב המצוה. ובאופן שחברו הולך בשיירא ששם לא ישיג תפילין הבה""ל נשאר בצ""ע אם מחויב להכניס עצמו לכתיבה כשהגיע זמן תפילין אע""פ שעתיד להפסיד המצוה. יא. התחיל באיסור אעפ""כ לא יפסיק מפני מצוה אחרת.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יב. מה שיטת היא השו""ע בענין מצות תפילין בשעת לימוד תורה ומה היא שיטת הגר""א בזה. ועל מה סומכים העולם."	"לשו""ע, הלומד תורה פטור מתפילין כלומר שאינו חייב להפסיק הלימוד ולהניחן אבל לפני הלימוד חייב להניחן ולהיותן עליו בשעת לימוד. וי""א דוקא תורה שבכתב פטור אבל תורה שבע""פ חייב בהן ופוסק להניחן. והעולם לא נוהג לחלק בזה ואף בעוסק בתורה שבע""פ אינו פוסק.<br>ודעת הגר""א שרק מי שתורתו אומנותו פטור. ומה שהעולם נוהג להקל לחולצן לפני הלימוד אפשר שסומכים על מ""ש בסימן ל""ז ס""ב שבימינו חוששים שאין לנו גוף נקי לשמור עצמנו כל היום מהפחה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יג. קטן שלא ידוע אם הביא ב""ש אבל יש לו שערות בזקנו מה דינו לענין לכתוב לכתחילה סת""ם, פרט ג' הדרגות שהביא בבה""ל ובאיזה מהן יש להקל בדיעבד שכתבן."	"א. סיכי דיקני, פשיטא ליה דלא חשיב נתמלא זקנו. ב. זקן מעט דהיינו שערות גדולות משני צידי הפנים ומצד הסנטר, מסתפק דילמא דוקא לענין תפילה שהוא מפני כבוד ציבור סגי בהנ""ל, ואח""כ מצדד ע""פ הגר""א שכתב דע""פ רוב בא סימן תחתון לפני עליון ולפ""ז אפשר דגם לגבי סיכי דיקני נמי מהני וצ""ע. ג. בן י""ח המג""א הכשיר לכתחילה ורוב האחרונים החמירו. ומ""מ בדיעבד שכתבן בן י""ח אין להחמיר אחרי שיש מקילין לכתחילה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יד. מה דין התפילין שכתבן מומר לחלל שבת באיסור דרבנן בפרהסיא.<br>מה דין התפילין שכתבן מי שאינו מאמין בדברי חז""ל."	"ספק במ""ב אם כשרות.<br>אפיקורוס שאינו מאמין בדברי חז""ל, אם לא עמדו ע""ג פשוט דטעונים גניזה שמא לא עשאן לשמה בעיבוד ובכתיבה ולא היה זהיר בחק תוכות. אם עמדו ע""ג והשגיחו בהנ""ל הבה""ל מסתפק אם נחשב כבר קשירה.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"טו. מה נקרא מומר לדבר אחד להכעיס. <br>מה היא הדרגה האמצעית שבין מומר להכעיס למומר לתיאבון לגבי מומר לד""א ולגבי מומר לתפילין."	"להכעיס, דשביק היתרא ואכיל איסורא.<br>שאוכל מכל הבא לידו או היתר או איסור ואינו מקפיד לברור ההיתר. וכן בתפילין אינו חושש למצות תפילין לחזר אחריהן.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"טז. מה דין התפילין שכתבן מומר להכעיס לד""א או לתפילין. מומר לתיאבון לד""א או לתפילין. מומר בדרגה האמצעית לד""א או לתפילין ביחס לפסול דאינו בר קשירה."	"להכעיס, פסולות. לתיאבון הוי בר קשירה ויש מחמירין. לא להכעיס ולא לתיאבון לדעת הרמ""א שסובר לגבי שחיטה דכה""ג נידון כאינו בר זביחה ה""ה דחשיב אינו בק""ש (ולהר""ן שחולק שם ה""ה כאן).
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
תת_לשימוש_המאגר_המוכן_משנב	"יז.מה הדין לגבי גוי אש או קטן שעשו פעולות הבאות בסת""ם.<br>א. עיבוד הקלף. <br>ב. גרירת דיבוק האותיות.<br>ג. עשיית השי'ן. <br>ד. חיפוי ותפירה. <br>ה. כריכת שיער על הפרשיות. <br>ו. צמצום הבתים והתיתורא. <br>ז. עשיית התגין. <br>ח. חיזוק האותיות ע""י העברת קולמוס. <br>ט. קשר של דלית או יוד. <br>י. תפירת יריעות הס""ת."	"א. עיבוד הקלף. כשר אלא דבגוי וקטן בעי געע""ג.<br>ב. גרירת דיבוק האותיות. בדיעבד אין להחמיר דגרירה לא מיקרי כתיבה, ובס""ת יכול למחוק דהוי לכתחילה.<br>ג. עשיית השי'ן. פסול<br>ד. חיפוי ותפירה. פסול ובקטן שהגיע לחינוך שחייב מדרבנן מצדד הבה""ל להכשיר ושוב דחה שאין לחלק בין העשיות. ומ""מ בבן י""ג שלא ידוע אם הביא ב""ש אין להחמיר בדיעבד כיון דאף לגבי כתיבה הנו""ב מקיל בו בדיעבד. <br>ה. כריכת שיער על הפרשיות. פסול<br>ו. צמצום הבתים והתיתורא. פסול<br>ז. עשיית התגין. כשר בדיעבד<br>ח. חיזוק האותיות ע""י העברת קולמוס. אם רישומו ניכר כשר.<br>ט. קשר של דלית או יוד. פסול ובן י""ג ולא ידוע אם יש לו ב""ש אין להחמיר.<br>י. תפירת יריעות הס""ת. אם יודע מקום התפירות יחזור ויתפור ובדיעבד יש מחלוקת ואם המנהג לתת להם יש להזהיר שתפירה ראשונה אחרונה ובאמצע יעשה הסופר.
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">התשובות לא עברו הגהה ואין לסמוך עליהן הלכה למעשה.</span></strong></span></div>
<div style=""text-align: center;""><span style=""font-size: 10pt; color: #ba372a;""><strong><span style=""font-family: 'arial black', sans-serif;"">כל הזכויות שמורות. השאלות נתרמו לצורך שימוש בתוכנה בלבד.</span></strong></span></div>"	סימן לא		מאגר
